נסי, נָסָה (cmp. preced.) to lift up.
Pi. - נִסָּה 1) same; 2) (denom. of נֵס) to put up a sign; to ask for a test (cmp. Is. VII, 11, sq.); to try, test. Gen. R. s. 55, beg. (interpret. נִסָּה, Gen. XXII, 1) בשביל לנַסּוֹתָן … לגדלן וכ׳ in order to lift them up (as a standard) for the world, to raise them &c., v. נֵס. Ib. (ref. to Gen. l. c.) R. J. says גדלו כנס וכ׳ he raised him &c.; R. A. says, נ׳ אותן בוודאי he really tried him, v. וַדַּאי. Ib. אין הקב"ה מְנַסֶּה וכ׳ the Lord does not test the wicked, but only the righteous; ib. s. 32; s. 34. Mekh. B’shall., Vayassa, s. 1 (ref. to Ex. XV, 25) גדולה(ל) שם נשא לו there he raised him (Moses) to greatness; … שם נסה המקום את ישראל there God tested Israel. Ib. Yithro, Baḥod., s. 9 לבעבור נַסּוֹת אתכם בשביל לגדל אתכם (Ex. XX, 28) ‘to lift you up’, to raise you. Arakh. 15ᵃ עשר נסיונות נִיסּוּ וכ׳ ten times did our ancestors try the Lord; Ab. V, 4; a. fr.
Hithpa. - הִתְנַסֶּה,
Nithpa. - נִתְנַסֶּה to be tried. Ib. 3. Yalk. Ps. 777 הראשונים מִתְנַסִּים ביד הקב"ה … אבל האחרונים נִתְנַסּוּ וכ׳ the ancients were tried by the Lord …, but the latter generations were tried by the nations; a. fr.