סְדַק, סְדֵיק ch. same. Targ. I Kings XI, 30 סְדִיקָהּ (not סדיקא, ed. Lag. סַדְקָהּ; h. text קרע). Targ. II Kings II, 12.—Part. pass. סְדִיק; f. סְדִיקָא; pl. סְדִיקִין; סְדִיקָן cloven. Targ. Lev. XI, 7. Ib. 3. Ib. 4 מִסְּדִיקֵי (O. ed. Vien. מַסְדִּי׳ Af.). Targ. Y. Deut. XIV, 7; a. fr.
Af. - אַסְדֵּיק to have a cloven hoof. Targ. Lev. XI, 5 sq. ed. Vien. (ed. Berl. סדיקא). Ib. 4, v. supra. Targ. O. Deut. XIV, 7 (ed. Berl. מִסְּדִיקֵי).
Pa. - סַדֵּיק to split. Targ. Ps. LX, 4 סַדֵּיקְ׳ (some ed. סְדִקְ׳; ed. Lag. סריק׳; corr. acc.; h. text פצמ׳).