סָטַר (v. סְטַר II) 1) to turn sideways. Meg. 16ᵃ ובא מלאך וס׳ ידה וכ׳ and an angel came and turned her hand towards Haman. —2) to strike sideways, slap. B. Kam. VIII, 6 סְטָרוֹ if he slapped his neighbor, contrad. to תקע to strike with the fist, a. to לאחר יד with the back of the hand. Snh. 58ᵇ הסוֹטֵר, v. לוֹעַ. Ex. R. s. 15 סְטָרוֹ, סְטָרָן; Tanḥ. Ḥayé 3, v. מסְטוֹר, מִסְטָר; a. fr.
Pi. - סִיטֵּר same. Y. Peah I, 15ᶜ top היתה אמו מְסַטַּרְתּוֹ וכ׳ his mother slapped him (with her shoe) &c., v. בּוּלִי II; Y. Kidd. I, 61ᵇ top; Esth. R. to I, 16; Lev. R. s. 12 מסרסתו (some ed. מסורתתו; corr. acc.); Pesik. R. s. 23–24 מפדטתו (corr. acc.). Nidd. 25ᵇ שסיטר Ar. (ed. שסטר); a. e.