סָלַל I (b. h.; cmp. סָלַד) to swing, be light; to bound. Ab. d’R. N. 2ⁿᵈ vers., ch. XXX (ed. Schechter, p. לב) אם יעלה … היא סוֹלֶלֶת אחריה if you take an animal to the top of a roof, it will start backward (be afraid).—Part. pass. סָלוּל; pl. סְלוּלִין swinging, high. Y. Maasr. V, end, 52ᵃ (expl. זרע לוף העליון, ib. V, 8) זרע הס׳ של לוף R. S. to Maasr. l. c. (ed. הסיליון) the seed in the swinging tops of lof (Maim. העֶלְיוֹן).
Nif. - נִסְלַל to rebound. Y. Ab. Zar. II, 41ᵇ, v. עָגַל.
Pi. - סִלֵּל, , Polel סוֹלֵל (fr. סוּל) to sport; (euphem.) to commit lewdness. Tosef. Sot. V, 7 המְסַלֶּלֶת בבנה קטן (ed. Zuck. המְסַלְסֶלֶת, Var. המסולס׳) a woman that commits lewdness with her little son; Snh. 69ᵇ המְסוֹלֶלֶת (Ms. K. המסלסלת; v. Rabb. D. S. a. l. note 300); Y. Gitt. VIII, 49ᶜ bot. המְסַלֶּדֶת. Yeb. 76ᵃ נשים המְסוֹלְלוֹת זו בזו women that commit lewdness with one another; Sabb. 65ᵃ; Y. l. c. המְסַלְּדוֹת.—V. סִלְסֵל.