עֲנַן I ch. (preced.) to gather clouds. Targ. O. Gen. IX, 14 בעֲנָנוּתִי.
Pa. - עַנֵּין to augur from clouds. Targ. II Kings XXI, 6. Targ. O. Lev. XIX, 26 תְעָנוֹן ed. Berl. (oth. ed. תְעַנּוּן, contr. of תְעַנְּנוּן; Ms. II תְעוֹנְנוּן, Pol. of עוּן).—V. מְעָנֵין, a. עָנְנָא.