Jastrow: עָוֹן

עָוֹן m. (b. h.; עָוָה) 1) perversion, wrong. Deut. R. s. 3 לא חטא ולא ע׳ no sin or wrong. Sabb. 30ᵃ אותו ע׳ that sin (of David’s, against Uriah and Bathsheba); Snh. 107ᵃ מחול לי על אותו ע׳ כולו pardon me for that sin entirely. Sabb. 88ᵇ עֲוֹן גדי, v. כָּרַם. Snh. 44ᵇ אם יש בי ע׳ זה if I am guilty of that crime (for which I am to be put to death); a. fr.—ע׳ גליון, v. אָוֶן.—Pl. עֲוֹנוֹת, עֲווֹנוֹת. Ib. תהא … עֲווֹנוֹתַיי may my death be an atonement for all my wrong-doings. Ber. 5ᵇ מוחלין לו כל עֲוֹנוֹתָיו is forgiven all his sins. Yoma III, 8. Ib. 39ᵇ עְווֹנוֹתֵיהֶן של ישראל the sins of Israel; a. v. fr. —2) (sub. עוֹנֶשׁ) penalty. Yeb. 47ᵃ מודיעין אותו עֲוֹן לקט וכ׳ we acquaint him (the proselyte) with the consequences of a neglect of the laws concerning the share of the poor &c., v. עוֹנֶשׁ.—בַּעֲ׳ as a punishment for, in consequence of. Sabb. 32ᵇ בע׳ נדרים (sub. ביטול) as a punishment for the neglect of vows; בע׳ מזוזה for neglecting the law concerning the door-post inscription; בע׳ ביטול תורה for neglecting the study of the Law; בע׳ גילוי עריות for unchastity; a. fr.