עָמַס (b. h.) [to press, be pressed,] to carry a load. Cant. R. to VIII, 6 עוֹמְסֵי גרנות those who carry the crops to the granaries.—Part. pass. עָמוּס a) laden, heavy; ע׳ בלשונו of heavy tongue. Lev. R. s. 10, beg. למה נקרא שמו עמוס שהיה ע׳ בלשונו he was named Amos, because he was a stammerer; Yalk. Is. 307; (Pesik. Nah., p. 125ᵇ שהיה פסילוס וכ׳).—b) (in a secret letter) officer. Snh. 12ᵃ עֲמוּסי וכ׳, v. נַחְשׁוֹן.
Pi. - עִמֵּס to load.—Part. pass. מְעוּמָּס. Tanḥ. P’ḳudé 3 והוא מע׳ מן בנים וכ׳ and he is laden (with troubles) on account of sons and daughters (depending upon him).