עוּר I (b. h.) [to be stirred up, v. עָרַר,] to wake (act. a. neut.). [Y. B. Bath. III, 14ᵃ וצריך לעורו, read לעורר, v. infra.]—Part. עֵר; f. עֵרָה; pl. עֵרִים; עֵרוֹת, עֵי׳. B. Kam. II, 5 בין ער בין ישן whether awake or asleep. Nidd. 12ᵃ. Sabb. 55ᵇ; Snh. 82ᵃ (ref. to Mal. II, 12) שלא יהיה לו ער … ועונה וכ׳ he shall have none awakening (teaching) among the teachers and none responding among the scholars. Cant. R. to V, 2 אני ישנה מן המצות ולבי ער לגמילת חסדים I am asleep (negligent) in ceremonies, but my heart is awake for charity; אני ישנה מן הצדקות ולבי ער לעשותן I am asleep (careless) about righteous deeds, but my heart awakens me (stirs me up) to do them; ib. ולבו של הקב"ה ער לגאלני but the heart of the Lord, is awake (anxious) to redeem me; Pesik. Haḥod. p. 46ᵇ; Pesik. R. s. 15 ולבי ער להקב"ה לגאלני but my heart is awake (waiting) for the Lord to redeem me; Yalk. Cant. 988; Tanḥ. ed. Bub., Tol’doth 18. Der. Er. Zuta ch. V לא יהא אדם ער … בין העי׳ one must not be awake among those sleeping, nor asleep among those awake. Nidd. l. c. בין ישנות בין ע׳ whether they are asleep or awake; a. fr.
Nif. - נֵעוֹר, נֵי׳ to be awake, wake up; to be stirred up, become active. B. Bath. 74ᵇ והוה ר"א ישן ור"י נעור (not ניער) R. E. was asleep, and R. J. awake. Gitt. VIII, 2 (78ᵃ) (נֵי׳) נֵעוֹרָה קוראה וכ׳ when she woke up, she read and found it was her letter of divorce. Ab. III, 4 הנ׳ בלילה he who is awake by night. Sifré Deut. 314 כדי שיעֵוֹרוּ בניו (not שיעירו) that his young brood may wake up; Yalk. ib. 944. Cant. R. to IV, 8 (read:] בתחלה הוא נעור וכ׳ (or נִנְעַר, v. נָעַר II) first he bestirs himself (and proceeds) from the Temple &c.; a. fr.—Ab. Zar. 73ᵃ, a. fr. מצא מין את מינו וניעור kind found its kind and was stirred up, i.e. the two equal elements in the mixture join to become working agents.—V. נָעַר II.