פְּגַר I ch., Pa. פַּגֵּר same, to break up, destroy; to break through. Targ. Is. XIV, 17. Targ. O. Ex. XXIII, 24.—Ib. XIX, 21; 24; a. fr.—Part. pass. מְפַגַּר; f. מְפַגְּרָא; pl. מְפַגְּרִין, מְפַגְּרֵי; מפַגּרָתָא. Targ. I Kings XVIII, 30. Targ. Ez. XXXVI, 35.—Pesik. Zakhor, p. 26ᵃ (expl. ערו, Ps. CXXXVII, 7) פַּגְּרוּ פַּגְּרוּ destroy, destroy ye!; ib. ʿĂniya, p. 135ᵃ פַּגָּארוּ פַּגָּארוּ; (Pesik. R. s. 32 תברו); Midr. Till. to Ps. l. c.; Lam. R. to V, 1.—Lev. R. s. 19 (expl. נמהרי לב) מפגרי לבא those crushed at heart (with ref. to ימהרו, Nah. II, 6).
Af. - אַפְגַּר to wound, bruise. Nidd. 66ᵃ אַפְגּוּרֵי מַפְגְּרָא לה, v. בְּגַר.
Ithpa. - אִתְפַּגַּר to be destroyed, broken. Targ. Lam. II, 8 (h. text אמללו). Targ. Ez. XXX, 4; a. fr.