פְּלֵי, פְּלָא ch. (v. preced. wds.) to split, cut open. B. Bath. 160ᵇ; 164ᵇ פּלְיֵיה וחזייה he ripped open the tied-up document and saw it (that the signature was in the folds). Ḥull. 11ᵃ דילמא דפ׳ ליה וכ׳ may it not be that he (the priest) opened the skull and examined it? Yoma 87ᵃ הוה יתיב וקא פָלֵי רישא was sitting and chopping (an animal’s) head. Snh. 108ᵇ קא פָאלֵי וכ׳ was opening pomegranates; a. e.
Pa. - פַּלֵּי 1) to search (garments). Y. M. Kat. III, 82ᵃ top מְפַלֵּא מאנוי searching his garments. —2) to search after, glean; to remove. Targ. O. Deut. XXIV, 20 (h. text תפאר). Ib. XXVI, 13 (h. text בערתי). Targ. I Kings XVI, 3. Targ. Zeph. III, 15 (h. text פנה); a. fr.—[Targ. I Sam. II, 25, v. infra.]
Af. - אַפְלֵי 1) to do strange, wonderful things; to go to the extreme of. Targ. Is. IX, 5 מַפְלֵי ed. Lag. (ed. Wil. מַפְלְיָא; oth. ed. מַפְלִיא Hebraism).—Ab. Zar. 44ᵃ מַפְלְיָא, v. לֵיצָנוּתָא. —2) to decide, arbitrate. Targ. I Sam. II, 25 (Bxt. וִיפַלֵּי, Pa.; h. text פלל). —3) (with ב; cmp. Is. XXIX, 14) to mystify, perplex, outwit, fool. Lam. R. to I, 1 רבתי (חד מאת׳ 8) חד … והוה מַפְלֵי … סגי an Athenian used to come to Jerusalem and outwit the Jerusalemites frequently. Ib. מכאן ולהבא לא תַפְלֵי וכ׳ henceforth thou shalt not again attempt to outwit &c. Gen. R. s. 42, v. מְרֵי. Gen. R. s. 91 למה אַפְלְיַית בי why didst thou mystify (deceive) me?; לא אַפְלְיִית בך I did not deceive thee; Koh. R. to VII, 11 אַפְלְיַת, אַפְלִית; Y. Naz. V, end, 54ᵇ אַפְלֵיתָה, אַפְלֵיתִי; Y. Ber. VII, 11ᵇ bot.; Yalk. Gen. 148. Ib. 62 מה את מַפְלֵי בי (Gen. R. s. 38 מה את מַפְלֶה בי) why wilt thou fool me? Y. Shebi. IX, 38ᵈ, v. לֵי; a. e.