Jastrow: פִּעְפֵּעַ

פִּעְפֵּעַ (v. פְּעַע) 1) to crush, crumble. Y. Yoma I, 38ᶜ bot. אנו פִּעְפַּעְנוּ את הכתלים we (through our sins) have smashed the walls (with ref. to Ps. CXXXVII, 7); Midr. Till. to Ps. l. c. Y. Sabb. VII, 9ᵈ sq. המְפַעְפֵּעַ גושים he that crushes clods. —2) to spread; to pierce, penetrate. Y. Orl. I, 61ᵃ השרשים מְפַעְפְּעִין אותו the roots pierce it (the pot). B. Bath. 10ᵃ ברזל קשה אור מְפַעְפְּעוֹ iron is hard, fire penetrates it; Koh. R. to VII, 26 והאש מְפַעְפַּעְתּוֹ. Ḥull. 105ᵃ החמין מפעפעין את הידים וכ׳ hot water enters into the skin of the hands, but does not wash away the fatty substance. Lam. R. to IV, 9 היה אותו הריח מפעפע בהם וכ׳ the flavor permeated them (creating a morbid appetite), and they died. Lev. R. s. 16, v. עֶכֶן. Y. Snh. X, 28ᵈ top והיה ריחו מפעפע and the flavor of wine spread. Y. Ḥag. II, 77ᵇ bot.; Ruth R. to III, 13; Koh. R. to VII, 8, v. כֶּרֶס; a. e.