Jastrow: פַּטְרוֹן

פַּטְרוֹן m. (πάτρων = patronus) patron, protector. Y. Ber. IX, 13ᵃ bot. בא ועמד לו על פתחו של פַּטְרוֹנוֹ וכ׳ he comes and stands at the gate of his patron and calls for his slave &c. Ib. 13ᵇ top ב"וד יש לו פ׳ שולט וכ׳ (not מלך ב"וד) a human being has a patron who may have power in one province &c.; Y. Ab. Zar. III, 42ᶜ bot. פטרין (corr. acc.). Tanḥ. Vayesheb 8 אתה הוא בטחוני אתה הוא פַטְרוֹנִי thou (God) art my trust, thou art my patron; a. fr.—Pl. פַּטְרוֹנִין, פַּטְרוֹנוֹת. Ex. R. s. 14 שהיו פושעים … שהיו להם פ׳ וכ׳ there were sinners in Israel who had Egyptian patrons and lived in affluence and honor, and were unwilling to leave. Cant. R. to V, 9 מה דודך מדוד … מה פטרון הוא מפ׳ ‘what is thy friend more than any other friend’, what god is he to be different from any other god, what patron to be different from other patrons? Esth. R. introd. אתם יש לכם פ׳ ומה הן וכ׳ you have patrons, and who are they? These are the words of the covenant (Deut. XXVIII, 69). Gen. R. s. 50, end למדינה שהיו לה שני פ׳ וכ׳ (not פיט׳) like a province that had two patrons, one a provincial &c.; a. e.