Jastrow: פּוֹמְפִּי

פּוֹמְפִּי, פּוֹמְבִּי f. (πομπή, pompa) solemn procession, pomp, solemnity, ostentation. Y. Shek. I, beg. 45ᵈ כדי לעשות פומבי לדבר (Ms. M. פוספי, read פומפי) in order to give greater publicity to the act; Y. Yoma II, 39ᵈ top; ib. II, end, 40ᵃ; a. fr.—Pesik. R. s. 12 לפי שלא נעשית לה פ׳ כאמהות because she had not been given a public funeral as was given to the other Mothers. Ib. היה נעשה להם פ׳ (masc.). Ib. s. 5 עשה להם פומבה גדולה made a great demonstration for them. B. Bath. 145ᵇ עשה עמו בפ׳ וכ׳ if a man acted as a friend’s best man at a public wedding, and now asks his friend to be his best man at a private wedding. Ib. עתיר נכסין עתיר פ׳ וכ׳ rich in goods, rich in pomp (popular ovations)—that is the preacher of hagadah (v. אֲגָדָה); a. fr.—Trnsf. (v. Sophocles s. v. πομπή) disgrace, reproach. Ab. Zar. 54ᵇ לא דיין … שעושין סלע שלי פ׳ וכ׳ it is not enough for the wicked that they have made my coin (divine image of man) a public disgrace, but &c.—Gen. R. s. 86, beg. בני בכורי הוא ואני מורידו פורופי Ar. (read: פומפי = πομπῇ) he (Jacob) is my firstborn son, and shall I let him go down to Egypt in disgrace?—Ed. בני … בבזיון ואם ליתן בלבו של פרעה איני מורידו פומבי אלא וכ׳ (corr. after ‘Rashi’ ואם אתן בלבו … להורידו איני מורידו פ׳) he is my firstborn son, and shall I make him go down in contempt? and if I put it into Pharaoh’s heart to bring him down, do I not bring him down in disgrace? (‘Rashi’ אני מורידו פופילא, corr. acc.).