פרי, פָּרָה, (פָּרֶה) (b. h.; cmp. פָּרַח) [to break through,] to grow, increase, be fruitful. Gitt. 57ᵃ כלומר פְּרוּ ורבו וכ׳ intimating, ‘multiply and increase like chickens’. Num. R. s. 11 את פְּרֵה ורבה לגוי גדול be thou fruitful and grow to be a great nation. Ib. כל מה … היה פָּרֶה ורבה whatever existed in the Temple grew and increased (v. פַּרְוַיִם). Ḥag. 16ᵃ פָּרִין ורבין כבני אדם they increase by propagation like human beings. Ḥull. 92ᵃ (ref. to כפרחת, Gen. XL, 10) הגיע לִפְרוֹת ולרבות … the time has come for Israel to grow and increase (as a nation); a. fr.
Hif. - הִפְרָה 1) to cause to grow, make fruitful. Ber. 40ᵃ דגים קטנים מַפְרִין ומרבין ומברין כל גופו וכ׳ (Ms. M. מפרין ומרבין גופו וכ׳) small fish make fruitful (increase the sexual vigor) and strengthen the whole body of man; ib. 57ᵇ מפרין ומברין (Ms. M. מפרין ומרבין); Ab. Zar. 29ᵃ מפרין ומרבין (read: ומַבְרִין); a. e.—[ 2) to increase the rent above the original stipulation in consideration of a loan, v. פָּרַז. B. Mets. V, 5 (69ᵇ) מפרין על שדהו ואין חוששין וכ׳ Ar. (Y. ed. ואין חושש—which indicates that מפרין is singular, fr. פָּרַן q. v.).]