Jastrow: צִרְעָה

צִרְעָה, צִי׳ f. (b. h.; preced. wds.) [plague,] hornet (collect. noun). Y. Sabb. XIV, beg. 14ᵃ מותר להרוג את הצ׳ וכ׳ you may kill hornets on the Sabbath (because they are dangerous to life). Ib.; Bab. Sabb. 121ᵇ צ׳ שבנינוה, v. נִינְוֵה. Midr. Till. to Ps. LXXVIII, 45 וכן הצ׳ בימי וכ׳ the same was the case with the plague of hornets in Joshua’s days; Yalk. Sam. 102; a. e.—[Yalk. Lev. 537 יכול אף הצ׳, read: הצִיפָּה.]—Pl. צִרְעִים, צִרְעִין, צִרְעוֹת. Yalk. Sam. l. c. והיו שתי צ׳ קורעות וכ׳ two hornets split the stem &c.; Tanḥ. Mishp. 18 צִרְעָיוֹת; ed. Bub. 12 צרעות. Makhsh. VI, 4 דבש צ׳ hornets’ honey. Sot. 36ᵃ שתי צ׳ הואי וכ׳ there were two plagues of hornets, one in Moses’ days, and one in Joshua’s; a. e.