Jastrow: צַעַר

צַעַר, צְעַר, צַעֲרָא ch. 1) (v. צְעֵר) degradation, disregard, shame. Targ. Prov. III, 35 (h. text קלון); a. fr.—Ib. XIV, 3 זקתא דצ׳ rod of humiliation (h. text חטר גאוה).—Pl. צַעֲרֵי. Ib. VI 33. —2) pain, grief, privation. Targ. Gen. III, 16. Targ. I Chr. IV, 9; a. fr.—Gen. R. s. 82 (transl. בן אוני, Gen. XXXV, 18) בר צַעֲרִי child of my pain. Ber. 28ᵃ מאי משמע דהאי נוגי לישנא דצ׳ הוא what evidence is there that nugé (Zeph. III, 18) has the meaning of grief? B. Mets. 31ᵃ דצ׳ דמרה איתא וצ׳ דידה איתא where both the owner and the animal suffer; a. fr.—Pl. צַעֲרִין, צַעֲרֵי. Targ. O. Gen. III, 16. Targ. Job IX, 28. Targ. Ps. CXLVII, 3; a. fr.