צָחַק (b. h.) [to be bright,] to laugh; to jest, sport.
Pi. - צִיחֵק same. Macc. 24ᵇ לכך אני מְצַחֵק (Ms. M. משחק, v. Rabb. D. S. a. l. note) therefore I am glad. Gen. R. s. 53 (ref. to Gen. XXI, 9) אין מצחק אלא גלוי וכ׳ ‘sporting’ alludes to licentiousness, v. צְחוֹק. Ib. ועושה … מצחק and pretended to be only jesting; a. e.—V. שָׂחַק.