צָלַל (b. h.; cmp. טלל) 1) to move, shake, hang over; denom. צֵל. —2) to turn, circle, roll (v. Jud. VII, 13); to eddy, sink. Koh. R. to XII, 7; Y. Ber. IV, 7ᵇ bot., a. e. (ref. to צולה, Is. XLIV, 27) why is Babylonia called tsulah, ששם צָלְלוּ מיתי וכ׳ because there sank the corpses of the generation of the flood; Lam. R. introd. (R. Josh. 2) צללו מי מבול (corr. acc.); v. infra.—3) (cmp. שָׁקַע) to settle, be clear; to clarify. Tosef. Nidd. III, 11 צָלְלוּ לא יחזור וכ׳ if the mixture has settled (become clear), he must not stir it up again; Nidd. 20ᵃ, v. עָכַר. Y. Keth. I, 25ᵇ bot. וחוזרת וצוֹלֶלֶת, v. צָכַר. Gen. R. s. 80, end וצָלַלְנוּ, v. צָכַר; a. e.—Part. pass. צָלוּל; f. צְלוּלָה; pl. צְלוּלִים, צְלוּלִין; צְלוּלוֹת. Ib. צ׳ היתה, v. צָכַר. Y. Ter. V, end, 43ᵈ יין צ׳ clarified wine. Sabb. 109ᵃ; 139ᵇ; a. fr.—Pesik. Haʿomer, p. 71ᵃ (play on צלול, K’ri צליל, Jud. VII, 13) על שצלול היה אותו הדור וכ׳ (not על שצלל עליהם, v. Rashi to Jud. l. c.) because that generation was cleared (bared) of righteous men; Pesik. R. s. 18 שצליל עליהם corr. acc.); Yalk. Jud. 62, Yalk. Lev. 643 (corr. acc.).—[ 4) to glisten, be bright; (of sound) to vibrate, ring; v. מְצִילָּה, צִלְצֵל &c.]
Nif. - נִצְלָל, נָצַל to be cleared. Y. Nidd. II, end, 50ᵇ יִצָּלְלוּ ולא יעכרו, v. עָכַר. Sabb. XX, 2 (139ᵇ) שיִצַּלּוּ (Bab. ed. שיִצּוֹלּוּ; v. Rabb. D. S. a. l. note 20) that they (the dregs) may settle.
Hif. - הֵיצֵל 1) to become clear, settle. Par. VIII, 11 עד שתָּצֵל until it is settled. —2) (denom. of צֵל) to shade. Pes. 50ᵃ (ref. to מצלות, Zech. XIV, 20) there will be an addition to the sacred precincts of Jerusalem עד שהסוס רץ ומֵיצֵל Ms. M. (ed. ומֵצֵיל; Rashi: עד שעה שהסרס וכ׳) as far as a horse can run (from sunrise) until it gives shade (casts its shadow under itself, i.e. till noon-time; Y. ib. III, end, 30ᵇ עד מקום שהסוס רץ ואינו עושה צל); Bab. l. c. כל ביזה … עד שהסוס רץ ומיצל וכ׳ whatever booty Israel will make (from morning) to the time &c., will be sacred &c.