קְוַוקְיָא, קְוַקְ׳ f. sing. a. pl. (קוקו, onomatop., cmp. קַוְקַו a. קָאקָא) [bleaters,] flock of sheep. Gen. R. s. 74; Yalk. ib. 130 אי הוה חמי ק׳ טבא וכ׳ when he saw a fine flock, he (Laban) took it for himself. Gen. R. s. 64 לשעבר הוה לך חדא ק׳ … ק׳ סגין formerly thou hadst one flock only, but now thou hast many of them; Yalk. ib. 111 קְוַוקְיָה חד … קווקיה סגיאין (masc.).—[Targ. Prov. XXVII, 23 קְוָוקיִיךְ Ar. (v. Koh. Ar. Compl. s. v. קווק 2); v. קְוָוטִין.]
קְוַוקְיָא
Gloss
קְוַוקְיָא , קְוַקְ׳ f. sing. a. pl. ( קוקו , onomatop., cmp. קַוְקַו a. קָאקָא ) [ bleaters ,] flock of sheep . Gen. R. s. 74 ; Yalk. ib. 130 אי הוה…
References
- Jastrow, קַוְקַו 1
- Jastrow, קָאקָא 1
- Bereishit Rabbah 74
- Yalkut Shimoni on Torah 130:11
- Bereishit Rabbah 64
- Yalkut Shimoni on Torah 111:12
- Aramaic Targum to Proverbs 27:23
- Jastrow, *קְוָוטִין 1