Jastrow: קֵינַי

קֵינַי, קֵינַיי, קֵינָאָה, קִי׳ m. (v. קוּן; cmp. תובל קין Gen. IV, 2 2) artist, esp. metal-worker, silversmith. Targ. Jer. X, 9 (h. text צורף). Targ. Ps. LXVI, 10 קינאה (ed. Wil. קֵנָ׳). Targ. Jud. XVII, 4; a. fr.—Y. B. Bath. II, beg. 13ᵇ אין הוה כגון ק׳ וכ׳ if a workshop has been there before, e. g. that of a silversmith or a smith &c.—Pl. קֵינָאֵי. Targ. Esth. V, 14 ית נגרייא וית ק׳ the carpenters and the forgers of arms. Ib. קַיְינָאֵי דמתקנין וכ׳ ed. Lag. (oth. ed. קייצ׳, corr. acc.) the smiths, that they may make a knife. Ib. ולקיינ׳ ed. Lag. (oth. ed. ולקיצ׳, corr. acc.). Targ. II Esth. I, 2 וכל קינאי ed. Lag. (oth. ed. קניגייא, corr. acc.).