Jastrow: קֵירָס

קֵירָס m. (καιρός) opportunity, season. Koh. R. to XI, 3 אם הגיע קִירְסוֹ של תלמיד וכ׳ when the proper time comes for the scholar to teach &c. Ib. אם הגיע קִירְסָן וכ׳ when the turn of the prophets comes to prophesy &c. Esth. R. to I, 13 (ref. to לעתים, I Chr. XII, 23) שהיו יודעין לרפאות את הקֵירוֹס (not הקירום) they knew how to mend the time (destiny); [a gloss: קליפה העולה מחמת מכה, from misreading קֵירוּם, v. קָרַם]; Cant. R. to VI, 4 לרצוא את הקורם (ed. Wil. לרפות את הקורס; corr. acc.).—Pl. קִירְסִים, קִירְסִין (קִרְ׳). Pesik. Vayḥi, p. 9ᵃ (ref. to לעתים, v. supra) לק׳ understanding of the seasons (v. LXX, I Chr. l. c.); Esth. R. l. c.; Cant. R. l. c. (not לקו׳); Num. R. s. 13; Gen. R. s. 72 לקורניסין (corr. acc., or לקֵירוֹסִין); [Var. in Ar. לקִירְטִין].—[Gen. R. s. 58 בקרסין, v. קְלִירוֹס.—Y. Shebi. II, 33ᵈ קירסים, v. next w.]