רְקַע ch., Af. אַרְקַע same. Targ. Job XXXVII, 18 תַּרְקַע (ed. Wil. תִּרְ׳).
Pa. - רַקּעַ to patch.—Part. pass. מְרַקַּע. Targ. Josh. IX, 5 ed. Wil. מְרַקְּעִין (Ar. מְרַקְּעָן; ed. Lag. מרקיעין, corr. acc.; some ed. מְרוּקָּעִין Hebraism; h. text מטלאות).—V. מַרְקוֹעַ II.