Jastrow: רַצְחָן

רַצְחָן, רוֹצְחָן m. (preced.) murderer, assassin. Sot. IX, 9 (47ᵃ) משרבו הרוצחנין … חזרו לקרותו בן הרצ׳ (Y. ed. בן הרוצח, read: הרוצחן) when the assassins became numerous, the ceremony of breaking the neck of a heifer (v. עֶגְלָה) was abolished; when El. b. Dinai and T. ben P. arose, the section (Deut. XXI, 7) was read; then they called him (every such assassin) son of a murderer; expl. Y. ib. 24ᵃ top בריה קטולה a murderous creature; Sifré Deut. 205 חזרו לקרותם בן הרצחנים; Yalk. ib. 923 משרבו הרוצחין … בן הרוצחנין—Pl. רַצְחָנִים, רַצְחָנִין, רוֹצְ׳. Ib. Tanḥ. Masʿé 11 (ref. to Ps. XXV, 8, sq.) אם לר׳ עשה שביל ודרך וכ׳ if the Lord made a path and a way for the manslayers that they might flee and be saved, how much more for the righteous &c.; Yalk. Num. 787. Gen. R. s. 22, end (ref. to Gen. IV, 15) עשאו אות לר׳ the Lord made him (Cain) a sign (warning) to murderers; a. e.