רָעַשׁ (b. h.) to tremble, be in commotion, rage. Ex. R. s. 29 (ref. to Ps. LXVIII, 9) ומה אם … ארץ רָעֲשָׁה וכ׳ if the earth trembled when he gave life to the world, how much more (will it tremble), when he comes to &c. Ib. השמים … רוֹעֲשִׁים heaven and earth tremble.
Hif. - הִרְעִישׁ to shake, disturb. Gen. R. s. 71 (play on יערשיה I Chr. VIII, 27) בשעה … מַרְעִישׁ עולמו וכ׳ whenever God caused the world to quake, he remembered the merits of the fathers &c. Koh. R. to VII, 1 להַרְעִישׁ, v. גָּעַשׁ. Pesik. R. s. 10 הַרְעִישָׁה, v. אֲפַרְכֶסֶת. Tanḥ. P’kudé 3, v. רַעַשׁ; a. e.—[Yalk. Gen. 132 והרעיש עצמו, read: והרפיש, v. רָפַשׁ.]