רָתַת (cmp. רָתַע) to tremble, shake. Num. R. s. 1211 עד שלא הוקם … היה העולם רוֹתֵת וכ׳ before the Tabernacle was erected, the world was unstable, opp. נתבסס, v. בָּסַס. Sot. 8ᵃ איכא בינייהו רוֹתֶתֶת the practical difference between them exists in the event of her trembling (when it is not to be apprehended that she may become defiant in the presence of another woman); ורותתת מי משקין but even if she trembles, dare we permit two women to take the test simultaneously?
Pi. - רִתּת same. Ḥull. 24ᵇ (expl. עד שיזקין) עד שיְרַתֵּת until he trembles (from old age). Gen. R. s. 5, end כיון שנברא … מְרַתְּתִים when iron was created, the trees began to tremble; אמר להן למה אתם מרתתים וכ׳ said the iron to them, why do you tremble, allow no wood to be put into me, &c. Num. R. s. 20, beg. היה מְרַתֵּת על עצמו he began to tremble for his own safety. Ex. R. s. 29 ההר מרתת the mountain shook. Ib. נתנה מקום והיתה מְרַתֶּתֶת she made room (for the king) and trembled; a. e.
Hif. - הִרְתִּית same. Ib. וישראל מַרְתִּיתִין and the Israelites trembled. Ex. R. s. 27 והיה … עומד ומַרְתִּית וכ׳ and the servant stood before the king trembling. Ib. [read:] למה אתה מרתית (some ed. מְרַתֵּת) why dost thou tremble?; a. e.