שְׁנַן ch. same. Part. pass. שָׁנִין, שְׁנִינָא (שְנוּ׳); pl. שְׁנִינִין (שְׁנוּ׳). Targ. Prov. XXV, 18. Targ. Y. I Gen. III, 24 (Y. II שְׁנוּ׳, not שִׁנּוּ׳). Targ. Y. I Deut. XXXII, 41. Targ. Ps. CXX, 4 שני׳ ed. Lag. (oth. ed. שנו׳).
Pa. - שַׁנֵּין to sharpen. Ib. LXIV, 4 שַׁנִּינוּ (ed. Wil. שְׁנִי׳). Targ. Jer. LI, 11. Targ. Y. II, Deut. l. c. אישני בברקא, read: אִישֵׁנֵּין כברקא.
Ithpa. - אִשְׁתַּנֵּין to be sharpened, polished. Targ. Ez. XXI, 15; a. e.