שְׁפַף ch. same. (interch. with שׁוּף). Targ. Ex. XXXII, 20 ושַׁף (h. text ויטחן); Targ. Cant. I, 14. Targ. Ps. LXXII, 4 יִשּׁוּף (h. text ידכא). Ib. LXXXIX, 24 (h. text כתותי); a. e.
Palp. - שַׁפְשֵׁף to rub against, let glide down. Sabb. 154ᵇ דקא מְשַׁפְשֵׁף, v. פַּשְׁפֵּשׁ II.
Ithpa. - אִשְׁתַּפֵּף to be crushed. Targ. Job V, 4 יִשְׁתּפְּפוּן (incorr. ישתתפון; h. text ידכאו). Ib. XXX, 8, v. שׁוּף II ch.