Jastrow: שִׁיפּוּלָא

שִׁיפּוּלָא, שִׁפּ׳ ch. same 1) extremity, bottom, train. Targ. Cant. I, 4 בש׳ דטורא at the foot of the mountain.—Pl. שִׁיפּוּלִין, שִׁיפּוּלֵי, שִׁפּ׳. Targ. O. Ex. XIX, 17 (ed. Vien. שִׁפֹּו׳; h. text תחתית). Targ. Y. Num. V, 17 (O. יסודי; h. text קרקע). Targ. Lam. I, 9. Targ. Ex. XXVIII, 33 (O. ed. Vien. שִׁיפֹּו׳); a. fr.—Snh. 102ᵇ הוה נקיטת בש׳ גלימא וכ׳ Ms. M. (ed. הות נקיטנא, read נקיט; Rashi הות נקיט ש׳ ג׳; Ar. only שיפולא, v. Rabb. D. S. a. l. note 3) thou wouldst have taken up the trail of thy cloak and run after me. —2) the seat of a tree in the ground. B. Bath. 37ᵇ; Arakh. 14ᵇ, v. שִׁיפּוּדָא. —3) moving downwards (sailing with the wind). B. Bath. 73ᵇ, v. שֵׁיצָא.