שִׁיר I (b. h.; denom. of next w.) to sing. Ber. 14ᵇ ושַׁרְנוּ לך and we sang (praises) unto thee. Snh. 91ᵇ (ref. to Ex. XV, 1) שָׁר לא נאמר אלא יָשִׁיר it does not read, ‘he sang’; but, ‘he shall sing’; Mekh. B’shall., Shir., s. 1; a. e.
Polel. - שור ) שׁוֹרֵר same. Num. R. s. 3 (play on ב̇כ̇וש̇ר̇ות, Ps. LXVIII, 7) אותן שהיו ב̇וכ̇ין … מְ֗ש̇ו̇רְ֗רִין עכשיו those who formerly wept …, were now singing. Ib. ועבד מְשׁוֹרֵר וכ׳ and the slave sings, because he is relieved &c. B. Bath. 120ᵃ מְשׁוֹרְרִים לפניה went singing (bridal songs) before her; a. fr.—[Midr. Till. to Ps. CXVI באין ושוררין, read: ושׁוֹרִין, v. שָׁרָה II.]—מְשׁוֹרֵר singer, esp. Temple singer (Levite). Arakh. 11ᵇ מ׳ ששיער ומשוער ששורר if one designated as a singer acts as gate-guard, or a gate-guard acts as singer; a. fr.—Pl. מְשׁוֹרְרִים, מְשׁוֹרְרִין. Ib. שאתה מן המ׳ וכ׳ for thou belongest to the singers, and not to the gate-guards; a. fr.