תְּלַח, תְּלַהּ 1) to tear apart, v. תְּלַע II. —2) to fall apart, v. infra.
Ithpe. - אִיתְּלַח to fall apart. Ḥull. 53ᵇ כי הוו … הוה מִיתְלְחָא ונפלה וכ׳ Ms. R. (v. Rabb. D. S. a. l. note 400; Ar. מִיתְלְהָא; ed. תָלְחָא) when they lifted the lung up, it crumbled and fell in pieces.