תָּהוּת f. (תָּהָה) bethinking one’s self, regret. Ex. R. s. 43, end (ref. to והנחם, Ex. XXXII, 12) תהא הת׳ מצויה לפניך let reconsideration take place before thee. Sifré Deut. 326 כשהמקום … יש ת׳ לפניו וכ׳ when God punishes Israel, he, as it were, regrets it, as we read (Deut. XXXII, 36) &c.; ואין נחמה אלא ת׳ and the root נחם means ‘to bethink one’s self.’ Y. Ned. IX, beg. 41ᵇ ות׳ לא כנולד הוא is not regret (of a vow) like a novel (unforeseen) circumstance (v. נוֹלָד, s. v. יָלַד)?; a. e.
תָּהוּת
Gloss
תָּהוּת f. ( תָּהָה ) bethinking one’s self, regret . Ex. R. s. 43 , end (ref. to והנחם , Ex. XXXII, 12 ) תהא הת׳ מצויה לפניך let reconsideration…
References
- Jastrow, תָּהָה 1
- Shemot Rabbah 43
- Exodus 32:12
- Sifrei Devarim 326:1
- Deuteronomy 32:36
- Jerusalem Talmud Nedarim 9:1:6
- Jastrow, נוֹלָד 1
- Jastrow, יָלַד 1