*איפומנימא (Mus.), איפומטא, איפומניטא, איפומג׳ &c. (read: אֶיפִּיטִימְיָא) m. pl. (ἐπιτίμια, τὰ) the imposed penalty, sentence. Deut. R. s. 2; Yalk. Gen. 77; Ex. 167. [Mus. reads נקרית sing. fem. = ἐπιτιμία.]
איפומנימא
Gloss
* איפומנימא (Mus.), איפומטא , איפומניטא , איפומג׳ &c. (read: אֶיפִּיטִימְיָא ) m. pl. (ἐπιτίμια, τὰ) the imposed penalty, sentence . Deut. R. s. 2 ;…
References
- Jastrow, איפומטא 1
- Devarim Rabbah 2
- Yalkut Shimoni on Torah 77:3