*נָזַז (cmp. זוּז I) to be unsteady. Lev. R. s. 10 שנ׳ לבו עליו Ar. (ed. נתגאה; Ex. R. s. 37, v. זוּחַ I) whose heart within him was unsteady (whose mind was unbalanced, who was wanton).
Hif. - הִזִּיז to make unsteady. Part. pass. מוּזָּז, pl. מוּזִּין staggering, reeling. Pesik. Zutr. Haăz., ed. Bub. p. 115 (expl. מזי רעב, Deut. XXXII, 24) שיהו מ׳ … מפני הרעב they shall be reeling and shall fall on the dunghill from hunger; Sifré Deut. 321 מאווים ברעב (or מאוזים, read: מוּזָּזִים) staggering in starvation; Yalk. ib. 945 מוּוָּחִין, v. נָזַח.