נְזַף, נְזֵיף ch. same Targ. Gen. XXXVII, 10 (h. text גער). Targ. Ps. IX, 6. Targ. Num. XII, 14 מִיזַּף ed. Berl. (Y. מִנְזִיף, not מַ׳); a. fr.—Part. pass. נְזִיף. Ḥull. 133ᵃ רבא נ׳ היה (Rashi נָזוּף) Raba was under the ban.
Ithpe. - אִינְּוִיף to be chid, chastised. Ab. Zar. 55ᵃ מִינְּזַף עלמא, v. גזף.