נָזַף (cmp. זוּף II a. זעף) to be angry, to rebuke, chide. Gen. R. s. 12 שנ׳ בעבדו who rebuked his servant. Num. R. s. 13 נ׳ בו משה Moses reprimanded him; a. e.—Part. pass. נָזוּף, pl. נְזוּפִים, נְזוּפִין reprimanded, placed under the ban (v. נְזִיפָה). Tanḥ. Ki Thissa 16 נ׳ הוא לפני וכ׳ he is banned in the sight of the Lord; Ex. R. s. 41 הרי זה נ׳ להקב"ה; Ab. VI נקרא נ׳; a. fr.—Sabb. 115ᵃ יוחנן הנ׳ Joh. the excommunicated; Tosef. ib. XIII (XIV), 2 בן הנ׳ (Var. נִיזָּף Nif.), v. הַלָּז. Taan. I, 7 כבני אדם הנ׳ למקום like men excommunicated in the sight of God. Yeb. 72ᵃ; a. e.
נָזַף
Gloss
נָזַף (cmp. זוּף II a. זעף ) to be angry, to rebuke, chide . Gen. R. s. 12 שנ׳ בעבדו who rebuked his servant. Num. R. s. 13 נ׳ בו משה Moses…
References
- Jastrow, זוּף 1
- Bereishit Rabbah 12:10
- Bamidbar Rabbah 13:15
- Jastrow, נְזִיפָה 1
- Shemot Rabbah 41
- Pirkei Avot 6
- Shabbat 115a
- Tosefta Shabbat 13
- Tosefta Shabbat 14:2
- Jastrow, הַלָּז 1
- Mishnah Taanit 1:7
- Yevamot 72a:2