Jastrow: קוֹלָס

קוֹלָס m. (קלס to be round; cmp. קוֹלָא, קוּלִית &c.) 1) cap, helmet. — Pl. קוֹלָסִים, קוֹלָסִין, קוֹלָסוֹת. Gen. R. s. 99 אילו לובשי כובעים ואילו לובשי ק׳ Midr. Haggadol (communic. by S. Schechter; ed. קיסים, corr. acc.) they (the priests) wear turbans, and they (the Greek soldiers) wear helmets. Yalk. Deut. 885 הואיל והם יוצאין בקלוסין … יוצא בקלוסין (corr. acc.) as they (the gentiles) go out with helmets, so will I &c.; Sifré Deut. 81 בתולסין (corr. acc.). Zeb. 88ᵇ קונאות של קולסות (Mus. s. v. קונאות; v. Rabb. D. S. a. l. note 5), v. קוֹנָאוֹת.—[Gen. R. s. 19 קולסין (Yalk. ib. 27 דקיסלוון) girdles tied around like a turban, v. קוּלְסִיתָא.] —2) קוֹלְסֵי כרוב cabbage-heads. Ukts. I, 4 שרשי ק׳ הכרוב (ed. Dehr. קָלְסֵי אכרוב) cabbage stalks; (Maim.: the shoots under the head, which are thrown away). Y. Bets. V, 63ᵃ top. Tosef. Shebi. VII, 17 שורשי ק׳ הכ׳ וכ׳ cabbage stalks in the ground even if they are dried up.—V. קָלַס II.